הגשת דוחות חסויים מטעם מחלקת הרווחה במהלך סכסוך משפטי בין הורים

במהלך הליכים משפטיים בענייני משפחה, ובפרט בסכסוכי גירושין שבהם מתדיינים הורים על זמני שהות וזכויות הוריות אחרות, לעיתים, מוגשים לתיק בית המשפט דוחות חסויים על ידי מחלקת הרווחה.

דוחות אלה כוללים לעיתים היבטים רגשיים, התנהגותיים וסביבתיים על הקשר בין הורים לילדים, אשר מובאים בפני השופט כדי לסייע לו בקבלת החלטות הנוגעות לטובת הילד.

הדוחות אינם נגישים לאף אחד מן ההורים ואינם מובאים לידיעתם — אלא מובאים אך ורק לעיון השופט.

הגשת דוחות חסויים מטעם מחלקת הרווחה במהלך סכסוך משפטי בין הורים

חיסיון דוחות אלה מההורים יוצר, במקרים רבים, קשיים. הורים רבים אינם יודעים על בסיס מה מתקבלות מסקנות מקצועיות, אינם יכולים להוסיף טיעונים משל עצמם על יסוד עובדות או פרשנויות מסוימות, ואינם יכולים לבדוק טעויות עובדתיות בדוח. הליך משפטי שאמור להיות "נקי", גלוי, שקוף ונגיש, מקבל ממד של חשאיות והסתרת מידע: "ככלל, יש להימנע מהגשת עמדה חסויה שכן עצם הגשתה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים והיא מנוגדת לעקרונות השיטה וכללי ניהול ההליך" (1)

הדעת נותנת כי ככול שבית המשפט סבור שיש להתיר הגשת חוות דעת חסויה, החלטה זו תפורסם לצדדים ותנומק באופן מספק: "בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של חובת ההנמקה ונפסק כי "כלל גדול הוא – כתוב או בלתי כתוב – כי בית משפט חייב לתת נימוקים להחלטתו" (2)

בשנים האחרונות ניכרת בישראל מגמה משפטית הולכת וגוברת של פתיחת האפשרות לעיון בדוחות החסויים – צמצום הגשת דוחות חסויים. הפרקטיקה בה, מוגש דוח חסוי כעובדה מוגמרת, מאותגרת על ידי גישה, ובה מחלקת הרווחה צריכה לבקש להגיש דוח חסוי, לתת להורים זכות תגובה, ורק אז הכרעה שיפוטית האם יוגש דוח חסוי או לא: "כן תינתן לצדדים הזכות להגיב בכתב לבקשת שרותי הרווחה לחסות המידע בנוגע לקטינה ולמשיבה בהתאם להוראות שיינתנו ע"י בית המשפט קמא." (3)

כבוד הנשיא יצחק עמית, הביע חוסר נוחות, ממצב שבו שופט חשוף לחומר בתיק שאינו נגיש לאף אחד מהצדדים: "בבקשה נטען כי יש קושי שבמסגרת הליך אדוורסרי אזרחי בית המשפט יעיין במסמך חסוי שאינו חשוף בפני אף אחד מהצדדים להליך עצמו. ככל שמשתמע מטענה זו, כי גם המבקשת לא עיינה בחומר שלגביו העלתה טענת חיסיון, ברי כי היא רשאית לעיין בחומר, ולו על מנת להגן על עמדתה לפיה אין מקום לחשיפתו." (4)

המגמה להתרת עיון בדוחות חסויים אינה עניין טכני או פורמלי בלבד, אלא היא מהלך שמעמיק את זכות ההשתתפות של הצדדים בהליך, מחזק את תחושת ההוגנות ואת אמון הציבור במערכת המשפט, ומחדד את התמקדותו של בית המשפט בעקרון יסוד אחד: קבלת החלטות נכונה, שקולה ומבוססת ככל האפשר — לטובת הילד וההורים כאחד. יואר כי לעיתים יש טעמים מוצדקים להגשת דוחות חסויים. אך כאשר מדובר במדיניות גורפת ולא מבוקרת, ישנם בהחלט דוחות חסויים המוגשים לתיק, ללא כל הצדקה, תוך פגיעה בזכויות ההורים.

רון פיין – עורך דין: הסקירה הנדונה הינה כללית ואינה תחליף לייעוץ משפטי

(1) מתוך הנחיית הסיוע המשפטי אשר נסקרה ארוכות בפסיקה: תלה"מ 57015-09-22 פלוני נ' אלמונית

(2) רעא 290/15‏ ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ

(3) רמש (ב"ש) 8384-05-25  פלוני נ' אלמונית – החלטה זו אושררה על ידי בית המשפט העליון בבע"מ 8764-06-25

(4) רעא 3797/20 מדינת ישראל, משרד הבריאות נ' עזבון המנוחה פלונית ז"ל

למדריכים נוספים:

מאמרים נוספים

התנגדות לקיום צוואה אינה הליך לקביעת היקף העיזבון

התנגדות לקיום צוואה אינה הליך לקביעת היקף העיזבון

כאשר אדם הולך לעולמו ומותיר אחריו צוואה, השלב הראשון בהליך המשפטי איננו בירור היקף רכושו או שווי עיזבונו, אלא בחינת תוקפה של הצוואה עצמה. עם הגשת בקשה לקיום צוואה, ובפרט

הדרה מצוואה ובחינה של מערכת היחסים בין המנוח למדור או והיורש

הדרה מצוואה ובחינה של מערכת היחסים בין המנוח למדור או והיורש

גילוי צוואה לאחר פטירתו של אדם קרוב הוא רגע טעון מבחינה רגשית ומשפטית כאחד. בני המשפחה מבקשים להבין כיצד ביקש המנוח להסדיר את רכושו, ולעיתים הם מניחים כי חלוקת העיזבון

פסילת מומחה במינוי בית משפט

פסילת מומחה במינוי בית משפט

בהליכים משפטיים רבים, ובייחוד בתיקים בעלי היבטים מקצועיים או טכניים, נדרש בית המשפט להסתייע בגורם אובייקטיבי שיספק חוות דעת מומחה. זאת לשם ביצוע בדיקה וגיבוש מסקנות, בנושא שאין לשופט היושב