אחד מעקרונות היסוד של דיני המשפחה הוא ההכרה בכך שטובת הילד מחייבת קיומו של קשר רציף, יציב ומשמעותי עם שני הוריו. מדובר בזכות מהותית הנגזרת מצרכיו הרגשיים, ההתפתחותיים והחברתיים של הילד. לצד זכות זו ניצבת חובה משפטית ברורה המוטלת על כל אחד מן ההורים – לפעול באופן אקטיבי כדי לאפשר, לעודד ולכבד את הקשר של הילד עם ההורה האחר. בוודאי שאין לפגוע בקשר של הורה עם ילד משותף.
כאשר הורה מסכל מפגשים, מבטל זמני שהות ללא הצדקה, מסית את הילד או יוצר קשיים המונעים את מימוש ההורות של הצד השני, מדובר בהתנהלות הפוגעת בטובת הקטין עצמו. התנהגות זו עשויה להיחשב כהפרת חובה הורית יסודית ואף כהפרת החלטות שיפוטיות מפורשות. יש בפסיקה מקרים, בהם ניתן פיצוי כספי ניכר בגין הפגיעה בקשר של הורה וילד.
"בהתחשב בפרק הזמן הארוך בו מנעה האם את הקשר בין האב לקטין; בריבוי ההפרות החוזרות ונשנות של החלטות בית המשפט והגורמים שהוסמכו לכך; בריבוי המעשים והמחדלים אשר ביצעה האם תוך שידעה, או לכל הפחות היה עליה לדעת, כי הם עלולים להביא לניתוק הקשר בין האב לבין הקטין – מצאתי כי על האם לפצות את האב בגין נזקיו בסך של 250,000 ₪ (מאתיים וחמישים אלף ₪)." (1)
בתי המשפט מוסמכים להטיל סנקציות מגוונות, ובהן צווים אופרטיביים, קנסות, ואף חיוב בפיצוי כספי משמעותי.
"בנוסף, תפצה האם את האב בתשלום סך נוסף של 250,000 ₪ בעבור התובענה הנזיקית לאמור, 50,000 ₪ בעבור כל שנת נתק או חלק ממנה עד הגיע הקטין לגיל הבגרות." (2)
פסיקת פיצויים נועדה הן לפצות את ההורה שנפגע מהפגיעה בקשר ההורי, והן לשמש כלי הרתעתי מפני הישנות התנהגות דומה בעתיד. בכך מועבר מסר ברור שלפיו הורות אינה זירה למאבק או נקמה, אלא אחריות משפטית ומוסרית המחייבת שיתוף פעולה לטובת הקטין.
"לנוכח כלל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, לאחר הפחתת חלקה של האם מכח אשם תורם, בהתחשב בכך כי מ' היום הוא בגיר, וייתכן כי הקשר אינו ניתן לאיחוי, אני קובע, כי על האב לפצות את האם בגין כלל נזקיה, בסך כולל של 165,000 ₪ ." (3)
"לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והראיות שהובאו בפני ואת מכלול טענות הצדדים, מצאתי כי על הנתבעים 1 ו-2 לפצות את התובע בגין נזקיו הלא ממוניים אשר נגרמו כתוצאה ממעשיהם בסכום של 50,000 ₪, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל. הסכום ישולם לתובע בתוך 30 ימים ממועד פסק דין זה." (4)
טובת הילד מחייבת את ההורים לראות עצמם שותפים מתמשכים בגידולו, גם לאחר פירוד או גירושין. כל סטייה מעיקרון זה עלולה לשאת עמה השלכות משפטיות וכלכליות ניכרות.
רון פיין – עורך דין: הסקירה הנדונה הינה כללית ואינה תחליף לייעוץ משפטי
(1) תמש (ת"א) 58854-07-14 פלוני נ' פלונית
(2) תלה"מ (משפחה תל אביב-יפו) 1101-04-23 א.ג נ' ל. כ
(3) תלה"מ (משפחה חיפה) 43670-04-21 פלוני נ' אלמוני
(4) תמש (י-ם) 48750-07-12 י. ש נ' צ. כ
