בהליכים משפטיים רבים, ובייחוד בתיקים בעלי היבטים מקצועיים או טכניים, נדרש בית המשפט להסתייע בגורם אובייקטיבי שיספק חוות דעת מומחה. זאת לשם ביצוע בדיקה וגיבוש מסקנות, בנושא שאין לשופט היושב בדין מומחיות בו, וכן, אין באפשרותו של השופט, לפתוח בהליך בדיקה ובחינה של הנושא, במסגרת ההליך השיפוטי. לשם כך ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, שתפקידו להעניק לשופט כלים מקצועיים לצורך הכרעה מושכלת. מינוי זה נועד לחזק את אמון הצדדים בהליך ולהבטיח כי ההכרעה תישען על ידע מקצועי בלתי תלוי. יחד עם זאת, עצם המינוי אינו חוסם ביקורת, ובמקרים מסוימים עשויה להתעורר טענה בדבר פסלות המומחה.
פסלות מומחה מתעוררת כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה באובייקטיביות או בניטרליות שלו. כך למשל, מקום שבו קיימת היכרות מוקדמת עם אחד הצדדים, קשר עסקי, אינטרס כלכלי, או אמירה המעידה על דעה מוקדמת ביחס למחלוקת. במצבים כאלה עלול להיווצר ספק באשר ליכולתו של המומחה לבחון את הסוגיות בלב פתוח ובנפש חפצה. מאחר שחוות דעתו עשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאת ההליך, די בחשש ממשי למשוא פנים כדי להצדיק בחינה מחודשת של המינוי. הרף לפסילת מומחה, הוא רף גבוה. ברי, כי בהליך משפטי, יש לצדדים בהליך אינטרס ברור בתוצאה לטובתם בסיום ההליך. מטבע הדברים, יכולה לקום מחלוקת מול המומחה, וכנגד תוצאות חוות דעתו. פסילת מומחה, מתבצעת במקרים חריגים בלבד.
לפי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית: "הלכה היא כי "פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב"… (1) לפי הנשיא עמית, פסילת המומחה, לאחר שזה הגיש את חוות דעתו, הינה בעייתית וקשה אף יותר. (2)
בקשה לפסילת מומחה אינה כלי טקטי שנועד לשפר עמדות דיוניות, אלא אמצעי חריג שמטרתו להגן על הגינות ההליך. בתי המשפט נוהגים לבחון בקשות מסוג זה בזהירות, כדי למנוע שימוש לרעה שיגרום לעיכובים ולהכבדה מיותרת. לכן, לא כל אי-שביעות רצון מחוות דעת או מגישתו של המומחה תצדיק את החלפתו: "בהקשר זה נציין כי הפסיקה לא הכירה בטענה שלמומחה יש "גישה מחמירה" או "גישה מקלה" עם הנפגעים כטעם המצדיק את פסילת המומחה וביטול מינויו". (3)
לעיתים יש חוסר הבנה, כיצד ניתן להגיש השגות על חוות דעת מומחה, שצד להליך אינו מרוצה ממנה. "דרך המלך" לחלוק ולהשיג על חוות דעת מומחה, הינה באמצעות כלים שהדין מעניק: הגשת שאלות הבהרה בגין חוות הדעת של המומחה וקבלת מענה מהמומחה, חקירת המומחה בבית המשפט, הגשת סיכומים וערעור על פסק-הדין. אלה כלים להשיג על חוות דעת אשר נתפסת על ידי צד כחוות דעת שגויה: "באפשרות המבקשת לעמת את המומחית עם טענותיה בעניין הניסיון המקצועי של המומחית ובעניין ההנחות השגויות, על פי הנטען, של חוות הדעת. במסגרת זו, יוכלו להתברר השאלות אשר עשויות לעורר ספק, לשיטת המבקשת, ביחס לקביעות בחוות הדעת." (4)
פסלות מומחה, הינה צעד חריג, בעל השפעות משמעותיות, כלפי הצדדים, אופן ניהול ההליך, וגם, כלפי המומחה שנפסל: "כידוע, החלטה על ביטול מינוי של מומחה שמונה על-ידי בית משפט עלולה להוביל לפגיעה בשמו הטוב של המומחה ולהטיל בו דופי, ועל-כן, צעד כאמור ייעשה אך ורק במקרים בהם מתקיימת עילת פסלות, וישנו טעם של ממש לפסילת זהות המומחה שמונה" (5)
לסיכום, אכן היו מקרים בפסיקה שבית המשפט פסל מומחה, אך מדובר במקרים די חריגים, כאשר הקושי לצלוח בקשת פסלות הוא ניכר.
רון פיין – עורך דין: הסקירה הנדונה הינה כללית ואינה תחליף לייעוץ משפטי
(1) רעא 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב
(2) ראה: רעא 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב; וכן: רעא 7352/21 פלוני (קטין) נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
(3) רעא (מרכז) 55517-09-19 פלוני נ' תל עד אלקטרוניקה
(4) רמש (ב"ש) 5658-02-17 ד.ס נ' י.ש
(5) רעא 8768/15 פלוני נ' AIG חברה לביטוח בע"מ
